האם ויסות כמות הארס בהכשת נחש אפשרי?

והאם נחש צעיר יכול לווסת את כמות הארס שלו?

בפוסט זה נדון בשאלות הבוערות:

1. האם נחש יכול לווסת את כמות הארס שלו?
2. ההיתכן שנחש צעיר באמת מזריק ארס מסוכן יותר מנחש בוגר?
3. האם באמת לנחש צעיר אין יכולת לשלוט או לווסת את כמות הארס שהוא מזריק, בניגוד לנחש בוגר?
4. לטענה הזו אין בסיס מדעי, והיא אינה מתיישבת עם האבולוציה והמטרה של הארס. בכל הכשה, בין אם מדובר בנחש צעיר או בוגר, הסכנה קיימת ויש לפעול במהירות ולנקוט בכל האמצעים לשמירת החיים.
5. חשוב לציין: בפוסט זה לא נדון בטיפול ובהנחיות במקרה של הכשת נחש. מידע מפורט ניתן למצוא בלינק הבא: מה עושים במקרה של הכשה?

מטרתו של הארס

רוב הנחשים משתמשים בארס לצייד ולא להגנה. ההגנה שלהם מבוססת בעיקר על המילוט וההסתתרות. הארס משפיע באיטיות ולכן במפגש עם אויב נחש יעדיף להימנע מעימות. רק במקרה של סכנה מיידית, למשל כשהוא נתפס, ישתמש בארס להגנה.

מהו הארס?

הארס הוא תרכובת של חלבונים ואנזימים שהנחש מייצר במשך ימים רבים. תהליך הייצור צורך משאבים מטבוליים משמעותיים ולכן הנחש משתמש בארס בצורה חסכונית.

קיימים סוגים שונים של ארס, בהתאם ליעוד:

• המוטוקסי (Hemotoxic) – תוקף כלי דם ורקמות.

• נוירוטוקסי (Neurotoxic) – פוגע במערכת העצבים.

• ציטוטוקסי (Cytotoxic) – מפרק תאים.

יעילות הארס תלויה בתרכובת, בריכוז, בכמות המוזרקת, במקום ההכשה ובאופן הזריקתו.

מה באמת קורה בהכשה?

נחשים רבים לא מזריקים ארס בכל הכשה. לעיתים הם נועצים שיניים בלי להעביר ארס – מצב שמכונה "הכשה יבשה" או "חצי יבשה". ישנם גם מקרים שבהם הנחש רק "נוגח" – כלומר תוקף במהירות בלי לנשוך בפועל, כמו שנהוג לראות אצל הפתן השחור.

צפע מצוי בוגר מזריק כמות ארס של כ־75 מ״ג, שנחשבת קטלנית לאדם.

כאשר נחש בוגר מכיש אפילו חלקית, הוא מזריק כמות ארס זהה או גדולה יותר. כל הנחשים, צעירים ובוגרים, מנהלים את כמות הארס שהם מזריקים בהתאם לצורך. ההבדל המרכזי נמצא בגודל בלוטות הארס – אצל הצעירים הן קטנות, אך מתחדשות במהירות.

דוגמאות מעשיות

שרף עין גדי מפורסם בארסו הייחודי המכיל סראסופוטוקסין (sarafotoxins), הפוגע בלב ובריאות הטרף וגורם למוות תוך דקות. אצל בני אדם הארס גורם תחילה לתופעות כמו בצקת, אי סדירות בקצב הלב וחוסר תחושה, ורק בשלבים מתקדמים עשויות להופיע סיכונים קרדיאליים ונשימתיים.

שרף עין גדי אינו ממהר להכיש. להגנה, הוא מתכרבל בצורת פירמידה כשהראש מוגן בתחתית. כיוון שטרפו נמצא במחילות, עליו להיות מהיר ויעיל בצייד, אך מול אויבים הוא יעדיף להימלט.

מדוע בכל זאת מתרחשות הכשות בני אדם?

בישראל מתרחשות כ-300 הכשות בני אדם בשנה, כאשר פחות מ-1% מהן קטלניות. רוב ההכשות נגרמות כאשר אדם לא מבחין בנחש, דורך עליו בטעות, או מתקרב אליו יותר מדי. מקרים נוספים קורים כאשר מנסים לטפל או לתפוס את הנחש, מה שעלול לגרום לו להכיש.

לכן, מומלץ להשאיר את הטיפול והלכידה לבעלי מקצוע – לוכדי נחשים מורשים.

האם הארס של נחש צעיר מסוכן יותר?

נחשים בוגרים מפתחים בלוטות ארס גדולות ומזריקים ארס בכמויות גדולות שמתאימות לטרף שלהם. נחשים צעירים, בשל גודלם הקטן, מזריקים ארס בכמויות קטנות יותר. כמו כן, גודל שיני הארס, מיקום גאוגרפי, סוג הנחש וזמינות המזון משפיעים על עוצמת ההכשה. מחקרים מדעיים עדיין לא מצאו הוכחות לכך שנחשים צעירים מסוכנים יותר מבוגרים. לטעון שנחש צעיר מסוכן יותר מנחש בוגר זה שגוי מדעית, כמו לטעון שסכין מטבח מסוכנת יותר מסכין קצבים.

סיכום

• ויסות כמות הארס בנחש בוגר וצעיר דומה.

• סכנת ההכשה קיימת בכל גיל נחש.

• כמות הארס מותאמת לגודל הטרף ולא לשליטה מודעת.

• חשוב לנקוט זהירות ולפנות מיד לטיפול רפואי במקרה הכשה.