שאלות ותשובות
אלה השאלות שאני נשאל בטלפון כמעט בכל שבוע. התשובות כאן הן מה שאני אומר בפועל, לא מה שנשמע טוב.
הטווח ברוב הקריאות: 350–650 ₪ לדירה, 500–1,000 ₪ לבית צמוד קרקע. המחיר תלוי במין המזיק, בגודל הנכס, בחומרת הנגיעות ובנגישות. המחירון המלא לכל השירותים מופיע במחירון הדברה, והמחיר הסופי נקבע לפי מה שנמסר בטלפון.
ביקור חוזר בתוך תקופת האחריות — ללא תשלום. ארגון מדבירי המזיקים בישראל ממליץ לגבות 30%–50% על ביקור חוזר; אצלי הוא כלול. אני מעדיף לבוא שוב ולסגור את הבעיה מאשר למכור עוד טיפול.
יש אחריות של 6 חודשים על תיקנים, נמלים, פרעושים, קרציות ועש, ושנה על תיקן גרמני. אין אחריות על יתושים ועל חולדות בבור ביוב — בשני המקרים מקור הבעיה מחוץ לנכס ולא בשליטתי. תקופת האחריות לכל שירות רשומה בטבלת המחירון, ואני אומר את זה לפני הטיפול ולא אחרי.
לרוב זה הפרש בין ריסוס לפי בקשה לבין טיפול שמתחיל בזיהוי המין ובאיתור מוקדי ההתרבות. הראשון מוריד את מה שרואים; השני מטפל בסיבה. אין טעם להשוות מחיר בלי לשאול מה כלול ומה האחריות.
תלוי בתכשיר ובשיטה. אני אומר את זה בסוף הטיפול, יחד עם זמן האוורור הנדרש ומה לנקות ומה לא. אין תשובה אחת לכל טיפול.
בדרך כלל: לפנות משטחי עבודה במטבח, לכסות מזון, להוציא חיות מחמד לזמן הטיפול והאוורור. בטיפול בפרעושים או קרציות — שאיבת אבק יסודית לפני. אני אומר בטלפון מה נדרש בדיוק, לפי המזיק.
לא לפנות, אבל כן להזיז מהקיר. נגיעות מסתירה את עצמה מאחורי רהיטים, ומה שלא ניגש אליו לא מטופל.
העבודה נעשית בתכשירים מאושרים בלבד, לפי התווית ולפי המינון הרשום. זו לא סיסמה — התווית היא מסמך מחייב, והחריגה ממנה היא עבירה. הנחיות ההמתנה והאוורור נאמרות בסוף הטיפול ויש לקיים אותן.
כן, וזה הדבר הכי שימושי שאתם יכולים לעשות. שלחו תמונה בוואטסאפ ואגיד מה זה, כמה זה דחוף וכמה זה עולה — בלי עלות ובלי התחייבות. זיהוי נכון חוסך לפעמים את הטיפול כולו.
התיקן האמריקאי הגדול נכנס מבחוץ, לרוב מבורות הביוב, ומטופל בחגורה היקפית ובבורות. התיקן הגרמני הקטן מתרבה בתוך המבנה, במטבח ובחדרי שירות, ואוכלוסייה שלו מתבססת מהר. הטיפול בו דורש ביקורי מעקב, ולכן האחריות שלו לשנה. הרחבה על שני המינים ועל דרכי הטיפול בעמוד הדברת תיקנים.
תיקן אמריקאי בודד — סביר שנכנס מבחוץ, ואפשר להמתין ולראות. תיקן גרמני בודד במטבח — זה כמעט תמיד סימן לאוכלוסייה מוסתרת. איך מבדילים ביניהם מופיע בעמוד התיקנים, וזה בדיוק המקרה שבו שווה לשלוח תמונה לפני שמזמינים.
אפשר להיפטר מהמושבה שנכנסה לבית. את הנמלים בחצר לא מחסלים — מונעים מהן להיכנס. לכן הטיפול משלב פיתיון, שהנמלים מעבירות לקן, עם חגורה היקפית סביב המבנה. פירוט מלא בעמוד הדברת נמלים.
האחריות מכסה את המכרסמים שהיו בנכס. מכרסם חדש שנכנס מבחוץ אינו כשל של הטיפול — הוא פתח שלא נסתם. בסיום כל טיפול אני מראה את נקודות הכניסה שמצאתי; סתימתן היא העבודה שקובעת אם זה חוזר. פרטים בעמודי הדברת עכברים והדברת חולדות.
כי אי אפשר להתחייב שכל מקורות המים בסביבה טופלו. הנקבה מטילה במים עומדים, וכולכית — היתוש שעוקץ אותנו בערב — מעופפת כמה קילומטרים. אני נותן אחריות על מה שבשליטתי, ואומר מראש מה לא.
לא מתקרבים ולא מנסים לרסס לבד. צרעה מזרחית תוקפת בנחיל כשהקן מאוים, והעקיצות מרובות. סילוק קן נעשה בציוד מגן ובשעות שבהן הפעילות נמוכה. כל הפרטים בעמוד הדברת צרעות.
כן, וזה השירות המקורי של העסק. לכידת נחשים ברישיון רשות הטבע והגנים, עם שחרור בטבע. פרטים בעמוד לכידת נחשים.
לכל מדביר יש מספר רישיון מטעם המשרד להגנת הסביבה, והוא חייב להציג אותו. שלושה סוגי רישיון: מדביר בדירות, מדביר במבנים ובשטח פתוח, ומדביר באיוד — כל אחד מתיר פעולות אחרות. רישיון מדביר מס׳ 3772.
לא, וזה קבוע בחוק. הרישיון קובע מה מותר ואיפה. מדביר שמציע לעשות משהו מחוץ לתחום הרישיון שלו — זה סימן אזהרה, לא נוחות.
גישה שמתחילה בזיהוי ובניטור ורק אז בוחרת אמצעי, ומעדיפה מניעה על חומר. בפועל: לאתר את הסיבה שמשכה את המזיק, לחסום לו את הגישה, ולהשתמש בתכשיר במינון הנדרש ובמקום הנכון — לא לרסס יותר. כך עובדים כל שירותי ההדברה שלי.
שלחו תמונה של המזיק ואגיד לכם מה זה, כמה זה דחוף, וכמה זה עולה. בלי עלות ובלי התחייבות.
נחשים אינם שומרים על תא משפחתי כמו חיות אחרות, כאשר הם בוקעים או נולדים חיים הם מתפזרים לכל עבר והם ברשות עצמם. ואם זאת מדי פעם מתגלה יותר מנחש אחד. יתכן שנפגוש במחילה של נחשים בה יהיו אבקועים, או במקרים אחרים כמות של נחשים בוגרים, כגון התגודדות סביב נקבה. בנוסף לפעמים בתא שטח מסויים ניתן למצא סוגים שונים של נחשים. לוכד נחשים ידע לסרוק את המרחב/הסביבה הביתית/עסקית להמצאותם של נחשים נוספים.
עונת הנחשים יכולה להשתנות משנה לשנה. בד"כ אנחנו מתחילים לראות נחשים מסוף אפריל ועד לנובמבר (תלוי אזור גאוגרפי). כאשר הטמפרטורות נמוכות פעילות הנחשים יורדת הם נכנסים להירבנציה (מה שאפשר לקרא גם שנת חורף). אם זאת גם בחורף יכול להיות מפגש עם נחש כאשר הוא מוצא את "מנוחת" החורף שלו במרחב הביתי, כגון: מחסן, ערמת עצים, בורות, או מתחת לאבנים ופסולת. ואף אל פי זאת, משנה לשנה אנחנו עדים להתחממות גלובלית. מאחר שהנחשים הם פויקילותרמיים, משמע חום גופם מושפע מחום הסביבה. עם כך גם פעילותם תהיה קשורה לחום הסביבה. מאחר שנחשים זוחלים על גחונם מרבית המגע של הגוף שלהם הוא עם הקרקע. טמפרטורת האויר והלחות גם הם משפעיות על הנחשים והפעילות שלהם. בחורף חם ויבש, יתכן ונפגוש נחשים ובעיקר את אלו הפעילי יום, הזעמנים. גם בחורפים חמים למדי הקרקע נשארת קרה, וגם הלילות קרים יחסית ולכן נחשים שהם פעלי לילה פחות נצפים.
רוב הנחשים הם מטפסים טובים, ואם זאת הנחש יעדיף לשהות את רוב זמנו על הקרקע. מידי פעם אנחנו רואים נחשים על עצים או בגובה כאשר הם מחפשים מזון, כגון ציפורים/גוזלים, חולדות או עכברים שבורחים ומטפסים. הנחשים יודעים לטפס גם על קירות אם אינם חלקים מאוד כמו טיח, ויודעים להסתתר בתוך סדקים שבקיר.
בישראל ישנם שלושה מינים של נחשים שחורים, זעמן שחור – אינו מסוכן לאדם, אך נושך, פתן שחור – ארסי, וצפעון שחור – ארסי. אם זאת זעמן שחור הוא הנפוץ מבין השלושה וקיים ברוב אזורי הארץ. זעמן שחור הופך להיות שחור מבערך 1.2 מטר, עד אורך זה הוא בעל כתמים אמורפיים בעיקר כהים. פתן שחור וצפעון שחור נמצויים באזורים מאוד מסויימים בארץ והם שחורים כבר בהיולדם.
הנחשים בישראל אוכלים בעיקר חיות אחרות הקטנות מהן. ישנם נחשים שאוכלים נחשים אחרים, ובמקרים חריגים גם את בני מינם. מזון הנחשים העיקרי הוא חולדות, עכברים, לטאות, פרוקי רגלים וכדומה.
ישנן מגוון רחב של מיתוסים כגון: פיזור ביצים קשות כדי שהנחש יחנק, פיזור סיד, מכשירי ויבראסוניק, וגרגרים שנמכרים בטענות כאלו ואחרות "שעוזרות להרחקת/הדברת נחשים" אינן נכונות מיסודן, והוכח במחקרים כי אינם עוזרים כלל. גם הנחשים (כמו הרבה חיות אחרות) מבצעים 3 דברים עיקריים לשרידותם. מזון (ומים), מחסה, ומתרבים. על הרביה שלהם אין לנו שליטה, אך אם לא נאפשר להם מזון ומחסה, ונשמור על חצר נקיה אנחנו נוריד את האפשרות לנחשים בסביבה הבייתית, לוכד נחשים ידע לתת המלצות מדוייקות יותר על שמירת המרחב הבייתי וסיכוי נמוך יותר להצאותם של נחשים. כאשר הסביבה הבייתית שלנו נקיה ניתן יהיה בנקל לראות נחשים אם קיימים. לנחש אוייבים רבים לכן אם הוא לא חייב יעדיף להיות בהסוואה או תחת מחסה.
כשרואים נחש "מקפאים מצב" העדפה היא לא לזוז, אבל כן לעקוב אחריו אם הוא זוחל, לרוב הנחש יעדיף לחמוק למחסה ולא להשאר גלוי. אם אין לו לאן לחמוק או שהוא אינו מבחין בנו יש להמשיך לשמור איתו על קשר עין ולקרא ללוכד שיעבירו לשטח פתוח רחוק מהישוב (כמו שמורת טבע). אין לנסות ללכוד את הנחש לבד או לנסות להרוג אותו. כל ניסיון כזה הוא עברה על החוק ויכול להוביל לנשיכה או הכשה למנסה.
לא, לנחשים אין רגליים שניתן לראות, עם ראינו זוחל בעל רגליים והוא מזכיר לנו נחש מדובר כנראה בלטאה. אך מאידך, אם ראינו זוחל ללא רגלים לא תמיד זה נחש! כן, ישנן לטאות חסרות רגליים שנראות ממש כמו נחש, כגון: הקמטן, הקמטן הבוגר הוא יצור די שמן ומגושם בצבע אדמה (חום), אך אבקוע (צאצא) של הקמטן הוא בצבע מנומר גודלו קטן יחסית והוא מזכיר נחש.
הדבר החשוב ביותר במקרה של הכשה הוא להתקשר למד"א, להרגיע את המוכש כדי שלחץ הדם ירד. פרטים נוספים אפשר למצא בקישור הבא מה עושים במקרה של הכשה?
