עכן חרטומים

שם עברי: עכן חרטומים.

כינוי עברי: נחש מקורנן.

שם לועזי:  Desert Horn Viper

כינוי לועזי: Horn snake

שם מדעי: Cerastes cerastes

תאור מורפולוגי

נחש עבה יחסית לאורכו, בצבע אפור תכלת עם כתמים אמורפים כהים (כמו מלבנים שאינם מסודרים) ובולטים בצבעם על הגב. ראש משולש בולט באופן ברור מהצוואר. שתי קרניים מעל כל עין העשויות קשקש אחד כל אחת. הקשקשים שבצידי הגוף משוננים מאוד, ויותרים דוגמה ברורה על מצע החול.

אורך: עד 85 ס"מ אך לרוב הפרטים הנצפים קטנים יותר.

צבע: אפור, קרם, עם כתמים חומים בעיקר הגובלים עם נקודות צהובות פזורות וצבע תכלת המחבר בניהם.

במבנה גוף

גוף עבה עם קרינים חדים ובולטים על כל קשקש, המאםשרים אחיזה על פני החול.

ראש: משולש ורחב באופן ניכר מהצוואר. ראש עם קשקשים כמו הגוף וקשקש ארוך ובולט מעל כל עין המקנה לנחש צורה של ראש עם קרניים. כל קרן מעוגלת מעט כלפי חוץ. על הראש ישנן עוד קשקשים בולטים עם קרניים מעט מורמות מהקשקשים הרגילים ונראות כמו בליטות קטנות על הראש.

עיניים: מלכוסנות מותאמות לראיית לילה.

תפוצה גאוגרפית ובית גידול

בישראל: נגב מערבי בעיקר בחולות.

בעולם: סוריה, לבנון, ירדן, מצרים, לוב, אלגיריה, טוניסיה, מרוקו מאוריטניה, מאלי, סהרה המערבית, סודן, ניג'ר.

סכנת הכחדה: כן (EN)

סוג אדמה: חולות, דיונות, מיוצבות ובעיקר לא מיוצבות.

ביולוגיה,פעילות, והתנהגות

פעילות: בלילה, כאשר הוא עולה על ראש הדיונה מתחפר בחול ליד שיח או מחילה של מכרסם בעמדת מארב, כאשר רק הקרניים בולטות. יש טענה שהקרניים מדמות קוצים אליהם נמשכים המכרסמים או לטאות. או שהקרניים מדמות שיח או השוואה. יכול להיות שבכך שהקרניים לא ישרות כלפי מעלה ובעצם מעוגלות החוצה, ישנה גם הגנה מסויימת על העיניים.

תזונה: לטאות, פרוקי רגלים, מכרסמים.

שיטת תפיסת הטרף: מכיש עם שיניו הקדמיות, מזריק לטרף ארס ועוזב. לאחר מכן מאתר את טרף אחרי ע"י חוש הריח וטעימת האויר ע"י לשונו.

מסוכנות לאדם: ארסי, ומסוכן לאדם.

רביה: מועד: יולי- אוגוסט, מטיל ביצים, הטלה: בדרך כלל בין 20 -30 ביצים בהטלה אחת, בקיעה: כחודש וחצי עד חודשיים אחרי.

זחילה: בעיקר לולינית, קו ישר, נחשונית.

אופי: נוהג לעלות על דיונות בערב כהשהחול פחות חם, מסתתר מתחת לצמחיה או/ו קובר את עצמו בחול בתנועות התחפרות.

התגוננות: בריחה מהיר בתנועות זחילה לולייניות אל שיח קרוב והתחפרות בחול. בהתקרבות יתר על המידה של מטריד או אוייב נוהג לחכך את קשקשיו קול חזק הנשמע כנשיפה ונקרא שיפה. קול זה בניגוד לנחשי הצפע האחרים חוסך לעכן חרטומים אנרגיה בכך שאינו צריך לכניס ולהוציא אויר על מנת ליצר את קול ההרתעה.

מינים דומים לו בישראל

עכן גדול,עכן קטן, שפיפון, ואפעה.

שתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email