פתן שחור

פתן שחור הוא נחש ארסי ומסוכן ממשפחת הפתניים, המשפחה של הקוברות. הוא שחור ומבריק, עם גוף עבה וראש שכמעט לא נבדל מהצוואר. הוא חי בנגב, בערבה ובמדבר יהודה, פעיל בעיקר בלילה, ובקלות אפשר לבלבל בינו לבין הזעמן השחור.

שמות

שם עברי: פתן שחור
שם מדעי: Walterinnesia aegyptia
שם באנגלית: Black Desert Cobra, Desert Black Snake
משפחה: פתניים (Elapidae), המשפחה של הקוברות והממבות

הוא המין היחיד בסוג פתן שחי בישראל.

תיאור הפתן השחור ומבנה גופו

אורך: בדרך כלל עד כ-1.2 מטר, ופרטים חריגים ארוכים יותר. הגוף עבה יחסית, והזנב קצר, כשביעית מהאורך.

צבע: שחור, ולפעמים אפור כהה מאוד. הגחון אפור כהה ומבריק. באור חזק יש לקשקשים ברק כחלחל. לפני ההשלה הצבע דוהה לאפור.

קשקשים: חלקים ומבריקים. בחלק האחורי של הגוף יש לחלק מהקשקשים קרין, כלומר רכס לאורך הקשקש.

ראש: קצר, מעט רחב מהצוואר, ונבדל ממנו רק מעט. בשפתיים אין כתמים לבנים, בניגוד לזעמן השחור.

עיניים: קטנות וכהות, עם אישון עגול שקשה להבחין בו.

שיני ארס: בקדמת הלסת העליונה יש לו שיני ארס קצרות וקבועות. הן לא מתקפלות כמו אצל הצפעים, והן עבות וחזקות יותר.

זכר ונקבה: לזכר זנב ארוך יותר מלנקבה.

תפוצה ובית גידול

בישראל: בנגב, צפונה עד סביבות משמר הנגב ואורים, בערבה, בבקעת ים המלח ובמורדות המזרחיים של הרי ירושלים. הטענה שהוא נמצא בכל חלקי הארץ לא מבוססת.
בעולם: מצרים, ממזרח לנילוס וסיני, ישראל, ירדן וצפון-מערב ערב הסעודית. האוכלוסיות שמזרחה, למשל בעיראק ובכווית, הוגדרו לאחרונה כמין נפרד.
בית גידול: קרקעות שונות: חול, לס, שטחים טרשיים ואדמות מלוחות. הוא נמשך כנראה לסביבת יישובים, בגלל שפע המזון.
סכנת הכחדה: לא בסכנה (LC).

ביולוגיה והתנהגות

פעילות: בעיקר בלילה, וגם בלילות קרים שבהם נחשים אחרים לא פעילים. הוא חי בחלקו מתחת לפני הקרקע. הוא מסוגל לחפור, אבל מעדיף חורים ומחילות קיימים. ביולי, בעונת ההזדווגות, ובאוקטובר, כשמופיעים הצעירים, פוגשים יותר פרטים.

תזונה: בעיקר קרפדות, וגם לטאות ושממיות, שאותן הוא מוציא מהמסתור שלהן מתחת לאבנים בזמן שהן ישנות. הוא אוכל גם בעלי חוליות קטנים אחרים, וגם פגרים, כולל נבלות על כבישים.

ציד: הראייה שלו מוגבלת, והוא מאתר טרף בעיקר לפי הריח. הוא מחזיק את הטרף בחוזקה בפה עד שהוא מת, ואז בולע אותו. לפעמים הוא נושך ומשחרר, נותן לטרף לברוח ולמות, ואחר כך עוקב אחריו ובולע. שיני הארס החזקות שלו מאפשרות לו להחזיק את הטרף בלי שהן יישברו.

רבייה: מטיל ביצים בקיץ, 10 עד 20 בהטלה. הבקיעה אחרי 5 עד 8 שבועות. בספטמבר מוצאים צעירים באורך של כ-25 סנטימטרים. בגיל שלוש הם מגיעים לכ-80 סנטימטרים, ובגיל חמש למעלה ממטר.

זחילה: נחשונית. על סוגי הזחילה של נחשים.

איך הפתן השחור מתגונן

ביום הוא בדרך כלל לא תוקפני וממעט לנשוך, ובלילה הוא כנראה תוקפני יותר. כשמאיימים עליו, הוא נושף, מתנפח ומרים את קדמת הגוף, כמו קוברה. לרוב הוא מעדיף לנגוח בראש כשהפה סגור ולא להכיש, וכך לא מבזבז ארס. אסור לסמוך על זה: הוא עדיין נחש ארסי ומסוכן.

מינים שדומים לפתן השחור

• זעמן שחור: לא ארסי. באזור באר שבע והיישובים שסביבה חיים שני המינים. כלל אצבע: נחש שחור מתחת ל-1.20 מטר הוא בדרך כלל פתן, ומעל 1.20 מטר בדרך כלל הזעמן. לזעמן יש לחי בהירה, קרם עד לבן, והצעירים שלו לא שחורים.
• צפעון שחור: גם הוא שחור וארסי, אבל קטן ודק יותר.

זה לא זיהוי ודאי, וקשה להעריך אורך בעין. נחש שחור בנגב: לא מתקרבים, מצלמים ושולחים לזיהוי.

מידע נוסף על המין: Reptile Database (באנגלית).

שאלות נפוצות על הפתן השחור