צפע מצוי, צפע ארצישראלי

צפע מצוי

שם עברי: צפע מצוי.

כינוי עברי: צפע, צפע ארצישראלי.

שם לועזי: Daboia palaestinae

כינוי לועזי: Israeli Viper, Palaestinian Viper.

שם מדעי: Daboia palaestinae.

תאור מורפולוגי

נחש עבה יחסית ביחס לנחשים אחרים. בעל צורות מעויינים על הגב שבחלק מהאזורים מתחבר לקו עקלתון לא אחיד ולא רציף, כצורת זיגזג. המעויינים והזיגזג של על גבו בגווני חום כהים עם שולים כהים. באותו הצבע של המעויינים יורדים מגבו פסים רוחביים משוננים ולא אחידים עם שוליים בהירים.

אורך: עד 135ס"מ, בדרך כלל פחות, מעל מטר עבה מאוד, הנקבות מעט גדולות מהזכרים.

צבע: אפור, אפור-חום , חום בהיר, עם פסים צהבהבים בהירים רוחביים היורדים מהגב כלפי הגחון. לידם גם פסים מזוגזגים במקצת בצבעי חום על גווניו. בהרבה מקרים אנשים מתארים שראו נחש צהוב. הצפע מגיע במגוון צבעים ובאזורים מסויימים כמו רמת הגולן המופע שלו הוא כהה מאוד (מלניסטי) עד שכמעט אי אפשר לראות את העקלתון שעל גבו.

במבנה גוף

עבה ולרוב אינו נוקשה אלא רך ולא מתוח ואפילו שטוח קמעה.

ראש: ראשו נבדל ורחב באופן מובהק מצווארו. ראשו בצורת משולש כאשר על ראשו האות V באנגלית שנוצר עם ראשו המשולש. קשקשי הראש הם כקשקשי הגוף ללא מגנים כמו אצל הזעמנים למינהם.

עיניים: מלכוסנות מותאמות לראיית לילה.

תפוצה גאוגרפית ובית גידול

בישראל: מקו באר שבע/צפון הנגב צפונה עד החרמון.

בעולם: סוריה, לבנון, ירדן.

סכנת הכחדה: לא (LC).

סוג אדמה: מאכלס מגוון בתי גידול בעיקר אתירי שיחים, שטחים חקלאיים, חולות.

ביולוגיה,פעילות, והתנהגות

פעילות: בלילה, ביום ניתן לראות אותו תחת מחסה או בתנועה ממקום למקום. נחש שאוהב משכנות האדם והנפוץ ביותר.

תזונה: לטאות, פרוקי רגלים, ציפורים, מכרסמים.

שיטת תפיסת הטרף: מכיש עם שיניו הקדמיות, מזריק לטרף ארס ועוזב. לאחר מכן מאתר את טרף אחרי ע"י חוש הריח וטעימת האויר ע"י לשונו.

מסוכנות לאדם: ארסי, ומסוכן לאדם.

רביה: מועד: יולי- אוגוסט, לפעמים כמה פעמים בעונה, בשונה מבני סוגו הצפע המצוי (ארצישראלי) מטיל ביצים. הטלה: בדרך כלל בין 15 -30 ביצים בהטלה אחת, בקיעה: כחודשיים אחרי. אורך הוולדות כ-20 ס"מ.

זחילה: בעיקר נחשונית, וגם בקו ישר.

אופי: פעיל מאוד, נוהג לנשוף ולהזהיר כשמתקרבים אליו, יכול ללוח את ראשון בצורת הכשה לפנים, כן הוא נוטה לנשוך ולתקוף.

התגוננות: בריחה מהיר, ינסה להכיש אם יתקרבו אליו יתר על המידה, אם לא מצליח למצא מחסה יתכרבל לתוך עצמו ורק הראש יבלוט במטרה להתגונן ולהכיש. במנוסה ישטיח את ראשו ויזדקר מעל הקרקע. כשאין לנחש דרך בריחה, יאים בהכשה תוך פתיחת הפה ואף יכיש, אם זאת יודע הצפע לשלוט בארס ופעמים רבות יכיש הכשות יבשות עם פחות ארס או בלי ארס בכלל. וזאת מפני שהארס שלו מיועד בעיקר לתפיסת מזונו ושימוש יתר בחלבון חשוב זה (ארס) יכול להותיר את הנחש ללא הגנה ויכולת לתפוס טרף. חידוש מלאי הארס לוקח מספר ימים.

מינים דומים לו בישראל

זעמן מטבעות, צפע מזרחי (שלא נצפה בישראל כבר שנים רבות), מטבעון מדבר, צפע חרמון, חנק.

שתף