הדברת עכבישים

לא. רוב העכבישים שפוגשים בבית לא מסוכנים לאדם, והם אפילו עוזרים: הם טורפים זבובים, יתושים וחרקים אחרים. מעטים בלבד ראויים לזהירות, וזה בדיוק למה הזיהוי חשוב.

גוף עגול חום-אפרפר עם דוגמה בהירה על הגב, ועל הגחון סימן כתום בצורת שעון חול. שק הביצים שלה עגול ומכוסה בליטות. היא חיה סביב בתים: מתחת לרהיטי גן, בגדרות, בתריסים ובעציצים. לא תופסים אותה ביד. צלמו ושלחו.

שתיהן אלמנות, עם סימן אדום או כתום על הגחון. האלמנה השחורה שחורה ומבריקה וחיה בעיקר בדרום ובבקעה, מתחת לאבנים וצמחים. האלמנה החומה בהירה יותר ונפוצה סביב בתים. הנשיכה של האלמנה החומה בדרך כלל קלה יותר, אבל גם אחריה פונים לטיפול רפואי.

עכביש חום-צהבהב עם שש עיניים, גוף של כסנטימטר ורגליים ארוכות. מסתתר בסדקים, ברהיטים ובפינות חשוכות, ופעיל בלילה. הוא נושך רק כשהוא מרגיש מאוים, והנשיכה מתגלה לפעמים רק אחרי שעות עד ימים, כשלפוחית. נשיכה כזו מטפלים בה מיד, לפני שהיא מתפתחת לנמק.

כנראה פרוונית שחורה, הטרנטולה היחידה בארץ: גוף של כ-5 סנטימטרים ומוטת רגליים של עד כ-9.5. היא מבהילה בגלל הגודל, אבל לא נחשבת מסוכנת לאדם. היא מהירה ועלולה לנשוך אם מנסים לתפוס אותה, ולכן לא תופסים ביד.

לא. זה מרעידן. הוא בונה קורים לא מסודרים בפינות התקרה, בעיקר בחדרים ובמחסנים שלא משתמשים בהם הרבה, וכשמפריעים לו הוא מרעיד את הקור. מנקים את הקורים בשואב אבק.

קורים רבים הם סימן שיש מספיק חרקים לאכול. תאורה חיצונית שמושכת חרקים, פינות שלא מנקים ומחסנים עמוסים הם המקומות הקבועים. מנקים את הקורים בשואב אבק, ומטפלים במה שמושך את החרקים.

ברוב המקרים לא. ניקוי קורים, סדר, רשתות ושינוי בתאורה פותרים את רוב הבעיה. טיפול בתכשיר הוא מוצא אחרון, ממוקד, ונקבע לפי המקרה.